לאחר שחוויתי כמעט כל התעמלות אפשרית ב- 11 שנה האחרונות, מאימון בחדר כושר, ריצה, שחיה, דרך רכיבה על אופניים, יוגה, מחשבת הגוף, פילאטיס ועוד שיטות כאלו ואחרות, מצאתי את עצמי מחוזק בדעה שאי אפשר ללא אימון פילאטיס כמרכיב חשוב בתזונה הגופנית שלי. בין אם אתה אוהב את זה או לא הגוף זקוק לזה כמו אוויר לנשימה, תרתי משמע.

מדוע זה כל כך חשוב לתרגל פילאטיס?

ישנם חלקים באוכלוסיה שאינם מסתדרים עם שיטת אימון זו מסיבות שונות, ישנם כאלו שמתארים אותה כמשעממת מידי וישנם כאלו שחושבים שהיא קשה מידי ודורשת מאמץ רב. אין ספק שלמרות הטרנדיות באימון פילאטיס בשנים האחרונות עדיין לא מעט מתעמלים מתייאשים או נמנעים מאימון זה.

הסיבה, לדעתי, טמונה בגורם ההדרכתי וכמובן באופי של המתאמנים. למה אני מתכוון?

כדי להפיק את מקסימום הפוטנציאל מאימון פילאטיס נדרשת סבלנות לא מעטה ולוקח מספר לא מבוטל של שיעורים על מנת להבין את השיטה ולהגיע לתוצאות משביעות רצון, טכניקת הפילאטיס דורשת ריכוז רב והבנה עמוקה של הביוכימיה הגופנית. הגוף שלנו הינו דבר מורכב ולכן גם התרגול מורכב.
המורכבות נובעת מהשילוב והתיאום בין נשימה נכונה ותנועה במקביל לשמירה על עקרונות הפעלת השרירים והשלד?  מורכבות זו היא שגורמת ללא מעט מתעמלים לנטוש מבעוד מועד מבלי שחוו את יתרונות הפילאטיס ומיצו את מעלותיה, אך מורכבות זו ניתנת ללמידה ואף יותר מכך היא יכולה להיטמע בנו. הגוף שלנו הולך ומתנוון עם השנים וכמו כל פריט אחר שאנו מחזיקים על המדף בבית גם לגוף יש תאריך תפוגה ואם לא נתחזק אותו הוא יישחק. על מנת לתחזק את הגוף נדרשת בראש ובראשונה
מ ו ד ע ו ת  כשבלעדיה כל התרגול יכול ללכת לפח באופן חד משמעי, המודעות היא התבלין הסודי ניתן לומר שהופך תרגול פילאטיס מעוד התעמלות בסל הצריכה להתעמלות בה' הידיעה. עם הזכרתי מודעות ישר עולה לי לראש יוגה, ובכן אין ספק ששיעור יוגה ומודעות הולכים ביחד ומקדימות את הפילאטיס בכ-2000 שנה על ציר הזמן אך שיטת פילאטיס פתחה בפני קהל רחב, שלא נחשף ליוגה, את אלמנט המודעות הגופנית באופן משמעותי ואני אכן רואה בפילאטיס אבן דרך חשובה בחיינו מהסיבה הפשוטה שהיא נוטה להיות קלה יותר לביצוע בהשוואה לשיעור יוגה ברמה הפיזית ומאפשרת לנו לשמור על סגנון תרגול שדורש ומחדד את המודעות שחסרה לא מעט אצל רבים מאיתנו.

כיום ניתן למצוא מגוון רחב של זרמים שונים הן ביוגה והן בפילאטיס  כך שאי אפשר כמעט לזהות את המקורות, לכן נוצר בלבול בקרב המתעמלים, אבל הגוף הוא גוף הוא גוף, זאת אומרת שהשרירים והשלד מתפקדים על פי אותם עקרונות ואינם מבדילים בין שיטה אחת לחברתה הם רק מגיבים אחרת. השרירים מחוברים לעצמות ומאפשרים להם לזוז בינם לבין עצמם ובמרחב, ישנם שרירים רפויים וישנם שרירים מכווצים , ישנו שריר קצר וישנו שריר ארוך. בסופו של יום אם המתרגל ילמד את גופו ואת עקרונות התנועה לצד שילוב מודעות, אין לי ספק שהוא יגיע לתוצאות, גם יציבות גם גמישות וגם מודעות תחת מטריה אחת.

כותב המאמר:

חן גיברשטיין, מנהל מרכז ליוגה ופילאטיס ברמת גן